בתפילין יש שני קשרים, אחד ביד ואחד בראש. ענין הקשר של התפילין הוא סוגיה נוספת בתפילין. הן מאופן יצירת הקשר והן מהשיטות והמנהגים השונים בסוג הקשר.
הקשרים לא נעשים בכדי. המטרה של קשירת הרצועות בצורה מסוימת היא בכדי ליצור את שם השם – ש. ד. י. צורת כתיבת השם על ידי הקשרים מתחילה בשי"ן שעל כף היד או על הזרוע – ענין זה גם הוא נתון לשיטות שונות. הדלת שבעורף בקצה רצועת התפילין של ראש והיוד נקשר בקצה רצועת תפילין של יד, צמוד לבית התפילין.
המקור ההלכתי לקשר הוא הלכה למשה מסיני. [בגמרא מובא כי זהו אחד מששת הדברים שעל כל תלמיד חכם לדעת] הקשרים נעשים אחד בתפילין של ראש ואחד בתפילין של יד. מטרת הקשר וצורתו הייחודית נועדה לכך שהתפילין יהיו מהודקות ומחוברות היטב לגוף האדם.
קשר תפילין של ראש נעשה באופן שנראה בצורת האות דל"ת. על אופן קשירת הקשר ישנה מחלוקת בין מנהגי העדות השונים.
מנהג רוב האשכנזים, הספרדים וחסידי פולין הוא – קשר דל"ת, הקשר נעשה באופן שהאות תיראה מתוך הקשר עצמו.
מנהג שרווח גם הוא בחלק מקהילות האשכנזים, התימנים ורוב החסידים הוא קשר מרובע. צורת הקשר יוצרת את האות דל"ת יחד עם הרצועות הנמשכות ממנו.
ישנו מנהג נוסף, אותו נוהגים בחסידות צאנז. שצורת הקשר היא כעין ריבוע, עם חלל באמצעו. צורת הקשר דומה לאות ם.
גם בקשר קיימת מחלוקת על צורת הקשר ועל כיוון קשירת הרצועה. קשר זה יוצר את האות יו"ד. הקשר נמצא בראש הרצועה, צמוד לבית התפילין.
מנהג האשכנזים, התימנים וחסידי פולין הוא לקשור את הרצועה באופן שהלולאה בה מעבירים את הרצועה היוצאת מה"מעברתא", תהיה בצד ימין.
לעומת זאת, בקהילות החסידים והספרדים, הקשר נעשה מן הצד השני באופן שהלולאה תצא מהמעברתא מצד שמאל.
בלולאה היוצאת מהמעברתא משחילים את כל הרצועה של היד. צורת קשירה זו מחזיקה את התפילין צמוד ליד. הסיבה למחלוקת זו היא, מכיוון שכל עדה נוהגת לקשור את הרצועה על היד ולבצע את 7 הכריכות מצד שונה. מנהג האשכנזים הוא לבצע את הכריכות מבחוץ כלפי פנים ומנהג הספרדים והחסידים, הוא לכרוך את התפילין מבפנים כלפי חוץ.
כאמור, ברצועת התפילין של יד יש קשר שיוצר את צורת האות יוד. בראש הרצועה, צמוד לבית התפילין, יש קשר בצורת האות יוד. ובצד השני של הבית קיים קשר נוסף, היוצר לולאה בה מעבירים את כל אורך הרצועה.
בעניין קשר ה'יוד', קיימת הלכה, לפיה היוד צריכה להיות צמודה כל הזמן לבית התפילין. בזוהר הקדוש הרחיב בחומרת עניין זה. תרגום לשונו הוא: יוד זו, צריך שלא תזוז מבית התפילין של יד, בכדי שלא תעשה פירוד בעולמות העליונים. וכל המרחיק אותה ממקום זה, רחוק הוא מעידון בעולם הבא. לכן חשוב מאוד לשים לב, גם אם התפילין לא מונחות עליכם, שקשר היוד עדיין צמוד לבית.
את הקשרים בתפילין, כל אחד יכול לעשות. בהלכה מובאים השלבים ליצירת הקשרים על פי הדעות השונות. הקשר נעשה באופן כפול וחזק, שלא יפתח. יש אומרים שהקשר הוותיק ביותר, הוא הקשר המרובע, שכבר בתקופת הגאונים היה ידוע. ישנם גם רבנים שיצאו בקריאה נגד המשנים את צורת הקשר, כמו רבי ידידיה טיאה וייל, שגזר נגד המשנים, מכיוון שהם מוציאים לעז על גאוני הדורות הקודמים. עם זאת רבים מרבני ישראל פסקו לא כך.
בגמרא מובא כי אחד משישה דברים אותם כל תלמיד חכם צריך ללמוד הוא קשירת תפילין. דיני קשירת תפילין הם הלכה למשה מסיני. ענין הקשירות וצורתם היא יצירת שם השם על התפילין. מעבר לפרשיות ולפסוקים המופיעים בתפילין, אנו מבליטים את שמו של הקדוש ברוך הוא, בתפילין עצמם. באמצעות השין הרשום על התפילין של ראש, בשילוב עם הדלת בקשר תפילין של ראש והיוד בקשר תפילין של יד, אנו יוצרים את סדר האותיות ש. ד. י. שזהו אחד משמותיו של השם.
כידוע בנוסף לפרשיות והפסוקים שמופיעים בתפילין, גם אופן הנחת התפילין היא בצורה בה שם השם יהיה מוזכר. עם האותיות הרשומות על התפילין בשילוב עם האותיות שרצועות התפילין יוצרות מוזכר השם ש. ד. י. באופן הבא: שין על בית התפילין של ראש, דלת על העורף בקשר הסוגר את הרצועה על הראש ויוד על בית התפילין של יד.
