מצוות תפילין היא אחת המצוות הגדולות ומהסממנים של העם היהודי. התפילין נקראים "אות" מכיוון שזהו אות וסימן היכר בין העם היהודי לאלוקים.
בתפילין כידוע, ישנם ארבע פרשיות שונות מן התורה שעניין מצוות תפילין מוזכר בהם. מכיוון שהתפילין נושאות בחובם את הפרשיות הכתובות על קלף וקדושתם רבה, גם נצטרך לשמור על קדושתם, לא רק ביחס למקומם במהלך היום ובזמן הנחתם, אלא גם במשך כל תהליך הכנת התפילין, או תיקונם.
מצווה לשמה
כידוע, תהליך הכנת תפילין הוא ארוך, החל מהפשטת העור מהבהמה לשם ייצור הבתים, הרצועות והקלף, עבור דרך עיבוד העורות, כתיבת הפרשיות, הכנסתם לבית ותפירתם. במשך כל שלבי ההכנה, יש ענין לומר ולהזכיר בפה, כי אנו עושים זאת לשם קדושת תפילין.
בכל בית מלאכה העוסק בעניין התפילין, נוכל לראות שלטים רבים הכתובים באותיות קידוש לבנה ורשום בהם "לשם קדושת תפילין". שלטים אלו נועדו להזכיר לכל עובד, בכל שלב לזכור לומר את שלושה מילים אלו.
אמירת "לשם קדושת תפילין" מעכבת בכל שלב. מכיוון שאת התפילין יש לייצר, לעבד ולכתוב לשם המצווה. חובה על כל אחד לומר זאת בעת עיסוקו במלאכה. אפילו בשלב צביעת הרצועות, שיכול להיראות לכאורה, כעוד משהו קטן, מוטלת החובה לומר "לשם קדושת תפילין".
גם בעת השחלת הרצועות אל תוך בתי התפילין, יש לזכור לומר לשם קדושת תפילין, הן בהחדרת הרצועה והן בשליפתה מן הצד השני.
תיקון לשמה
גם כאשר אנו שולחים את התפילין לתיקון, ואפילו אם אנחנו רק צריכים לצבוע מעט את רצועת התפילין שהתקלפה, יש לזכור שאנו עושים זאת לשם קדושת תפילין.
האמירה "לשם קדושת תפילין" אינה מן הפה ולחוץ, אלא יש בה משמעות רבה, מכיוון שיש לכוון שאנו עושים זאת לשם המצווה.
מאמרים לשם קדושת תפילין: