האם אבל מניח תפילין
בימי האבלות בהם מניחים תפילין, אין דינים והלכות שונים מתמיד, לכן גם בימי אבלות יש להניח תפילין של רבינו תם – לנוהגים.
אם הודיעו לאדם על מיתת קרובו תוך שלושים יום מהמיתה, שזה נקרא שמועה קרובה, אז צריך להתאבל שבעה ימים ושלושים יום כדין, לא יניח תפילין ביום ההוא – היום הראשון של האבלות.
מה הדין ביום הראשון לאבל?
בהלכות תפילין אנו מוצאים כי אבל ביום הראשון לאבלותו – ביום מיתה והקבורה, אסור לו להניח תפילין, אפילו אם הנפטר מת בלילה ונקבר בלילה, למחרת לא יניח תפילין. טעם ההלכה הוא מפני שהוא מעולל בעפר קרנו. אף שדין אנינות של האבל, פוסק מיד עם הקבורה, זה רק לשאר מצוות, אך לענין הנחת תפילין אין להניח גם לאחר הקבורה, במשך כל היום הראשון לאבלות.
התפילין נקראו פאר כמו שכתוב: [יחזקאל פרק כד פסוק יז] "פארך חבוש עליך". ואין זה כבוד לתפילין שהאדם יניח אותם כשהוא אבל ומקונן על המת.
מה הדין בשאר ימי האבלות?
ביום השני של האבלות יש להניח תפילין אחר הנץ החמה. אך כל זאת רק אם המת נקבר באותו יום שמת, אך אם מת לו מת ביום אחד והוא נקבר למחרת ביום אחר, ישנה מחלוקת של רבותינו האחרונים האם מניח תפילין ביום הקבורה. להלכה נפסק על פי חלק גדול מפוסקי זמננו כי יש להניח בצנעא ובלא ברכה, וספק ברכות להקל.
אם תאמר שגם בימים הבאים של האבלות עדיין האדם מקונן ומעולל בעפר קרנו. יש לבאר את ההבדל הין היום הראשון לשאר ימי האבלות על פי הפסוק "ואחריתה כיום מר" [עמוס פרק ח פסוק י] שהאדם מריר מאוד ביום הראשון לאבלות, אך בימים הבאים המרירות פוחתת ויורדת. וביום הראשון מכיוון שמקצת היום ככולו, אף אם המרירות פוחתת עדיין בכל היום יאסר עליו הנחת תפילין
דיני הנחת תפילין לאבל
נפטר בין השמשות
אדם שמת לו מת ביום ראשון והוא נקבר ביום ראשון בין השמשות – תוך שלושה עשר דקות ומחצה לאחר השקיעה, על פי שעות זמניות – עליו להניח למחרת תפילין ביום שני, לאחר הנץ החמה עם ברכה.
טעם הלכה זו יש בו משום ספק ספיקא. שמא ההלכה כדעת המהריט"ץ ועוד שסברו שיום הקבורה שאינו יום הפטירה חייב בתפילין. ואפילו נאמר שהוא פטור, שמא בבין השמשות נגמר היום, אז נמצא שהנפטר מת ונקבר אתמול ביום, ועכשיו בבוקר שלמחרת הוא כבר יום אחר וביום השני של האבלות כבר מתחייב האבל בהנחת תפילין.
ועוד, הרי בעניין בין השמשות ישנה מחלוקת מתי היא, שלדעת רבי יהודה היא שלושת רבעי מיל לאחר השקיעה, אך לדעת רבי יוסי כל זמן זה, נקרא יום ובמשנה ברורה כתב שמן הדין הלכה כרבי יוסי ורק לענין שבת מחמירים שהיום מסתיים לפני צאת הכוכבים.
נפטר בשבת
אם מת לו מת ביום שבת והנפטר נקבר מיד במוצאי שבת, מכיוון שאין נוהגים אבלות בשבת כלל, יש להחמיר וביום ראשון לא יניח תפילין כלל, אף בלא ברכה. ביום שני יהיה עליו להניח תפילין רק לאחר הזריחה.
אמנם, אין למחות באבל שבא להניח תפילין קודם הנץ החמה, אך אם בא לשאול את פי ההלכה, יש להורות לו כאמור, שיש לו להניח את התפילין רק לאחר הנץ החמה.
נפטר ביום פורים
אם היום הראשון לאבלות חל ביום הפורים, האבל חייב בהנחת תפילין, אף אם הוא יום הקבורה. אמנם, אם יום זה גם היה יום המיתה, לא יניח תפילין אף לאחר הקבורה.
להלכות נוספות לחצו על הקישור – הלכות הנחת תפילין.