בהלכות תפילין סימן מה סעיף א כתב "אסור ליכנס בתוך ד' אמות של מת או של קבר ותפילין בראשו, משום לועג לרש, ובית הקברות שהוא מוקף מחיצות, יש להחמיר שלא להיכנס בתוכו כלל בתפילין שבראשו, אפילו רחוק הרבה מן הקברים, שמא יתקרב בתוך ד' אמות של איזה קבר, בלי לשים דעת. אבל חוץ למחיצה מותר אפילו בסמוך לה, אף על פי שהוא תוך ד' אמות לקברים, מפני שהמחיצה מפסיקה בינו לקברים ואינו נראה כלועג לרש".
בהלכה זו אנו רואים את המעלה הגדולה של מצוות תפילין ואת רגישות ורחמי התורה לאלו שאינם יכולים לקיים את מצוותיה.
ענין "לועג לרש" הוא ידוע כלפי מצוות רבות. כאשר נכנסים לבית קברות אמרו חז"ל כי מכיוון שהמתים מרגישים את סביבתם, אין להסתובב בתוך ד' אמות של מת או של קבר, בעת עשיית מצוה. לכן כאשר נכנסים לבית קברות יש להכניס את חוטי הציצית אל תוך המכנסיים או להסתיר ולכסות אותם בכל צורה אחרת. על מנת שלא יהא כלועג לרש – למת שאינו יכול לקיים את מצוות התורה.
תפילין בבית הקברות – מכוסות
גם לגבי תפילין נאמר דין זה של לועג לרש, וכמו בציצית גם בעניין התפילין יש פתרון. בהלכה ב שם כתב "במה דברים אמורים: כשהן – התפילין מגולין, אבל אם הן מכוסין, אין כאן לועג לרש ומותר בכל ענין וצריך שגם הרצועות תהיינה מכוסות, לפיכך אף על פי שמותר להיכנס בתפילין של יד לבדה הואיל והיא מכוסה, צריך להיזהר ברצועה שעל אצבעותיו שתהיה גם היא מכוסה".
בהלכה זו אנו רואים עוד יותר את יקר המצוות ורגישות חז"ל על מי שאינו יכול לקיים מצוות. בעת הכניסה לבית הקברות, אנו צריכים להסתיר אפילו את רצועת התפילין של יד שעל האצבעות, על מנת שלא יראה המת ויצטער.
אזכרה
בשולחן ערוך אורח חיים סימן עא סעיף ז ובמשנה ברורה סעיף קטן טו כתבו: כי בקרבת ד אמות למת או לקבר אסור להתפלל ולומר דברים שבקדושה, כגון פסוקים, מאמרי חז"ל וכדו', משום לועג לרש. מלבד תפילה תהילים וקדיש שאומרים באזכרות בעת העלייה לקבר.
החילוק בין תפילה ודברים שבקדושה סתם לבין סדר האזכרה שכולל בתוכו תהילים תפילה קדיש ועוד דברים שבקדושה, הוא שמכיוון שסדר האזכרה הוא לטובת הנפטר, והיא לעילוי נשמתו, מותר לומר זאת בקרבת המת או הקבר.
תפילה ותפילין לעילוי נשמת
אמנם, אם ירצה אדם להיכנס אל תוך בית הקברות להתפלל ולהניח תפילין לעילוי נשמת הנפטר ולטובתו, אין לעשות כך. אלא רק את הסדר שנסדר על פי פוסקי ההלכה שזה לא לועג לרש.
תפילה והנחת תפילין או לימוד וכדו' על יד קבר או על יד המת, אסורה בהחלט אף אם זה לעילוי נשמתו. משום לועג לרש. וטוב לעשות מצוות אלו בבית הכנסת לעילוי נשמת הנפטר.
תפילה ולימוד בקברי צדיקים
אמנם יש מקום אחד שלפי חלק מהפוסקים מותר בתפילה, לימוד וכיוצא בזה. קברות צדיקים. כידוע, בקברי צדיקים שורה רוח אחרת, במקומות אלו אנו רואים כי מקימים שם בתי כנסיות ומדרשות על מנת ללמוד ולהתפלל.
קברי צדיקים הם שונים מכל בית קברות ומותר ללמוד שם מאמרים ודברי תורה של הצדיק לכבודו. אמנם יש מי שסוברים כי אסור להתפלל תפילות סתם – חוץ מתהילים, גם בקברי צדיקים. אך מנהג העולם שבקברים כמו קבר ר' שמעון בר יוחאי וכדו' גם מתפללים ולומדים וזהו כבוד לצדיק.
אולי תרצה לקרוא – האם אבל מניח תפילין?
תגובה אחת
ציון רשב"י או רבי מאיר לא דוגמא טובה כי הקברים עמוק מתחת לבניין, ובכל קברות צדיקים כמו של הרמב"ם למשל בגלל שבנו שם גג קבוע אסור להתפלל שחרית-מנחה-ערבית ואסור להניח תפילין מדין לועג לרש