פרשיות תפילין

והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצווך היום... מה הם פרשיות התפילין? כיצד הם מסודרות בתוך התפילין? ומדוע דווקא פרשיות אלו נבחרו? המשיכו לקרוא...
תוֹכֶן הָעִניָנִים

כתוב בתורה "והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצווך היום… קשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך" וגו'. בציווי זה נצטווינו לזכור את מצוותיו ואת גבורתו, ניסיו ונפלאותיו שעשה עמנו ביציאת מצרים.

לכן, עלינו להכניס לתוך התפילין את הפרשיות המזכירות את עניינים אלו, בכדי שנזכור אותם בכל יום. חשוב לדעת: אסור להוסיף או לגרוע פרשה ואפילו אות אחת, לסדר הפרשיות שנקבע בתורה.

הפרשיות אותם אנחנו צריכים להכניס לתפילין, הם פרשיות שנצטווינו בהם על מצות הנחת תפילין. בפרשיות אלו מוזכרים עניני יציאת מצרים והמצוות שנצטווינו בעקבות ניסים אלו.

אלו הם פרשיות התפילין

מה הם פרשיות התפילין?

  1. "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר" (שמות יג, א-י).
    וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. קַדֶּשׁ-לִי כָל-בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל-רֶחֶם, בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל–בָּאָדָם, וּבַבְּהֵמָה: לִי, הוּא. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָעָם, זָכוֹר אֶת-הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים, כִּי בְּחֹזֶק יָד, הוֹצִיא יְהוָה אֶתְכֶם מִזֶּה; וְלֹא יֵאָכֵל, חָמֵץ. הַיּוֹם, אַתֶּם יֹצְאִים, בְּחֹדֶשׁ, הָאָבִיב. וְהָיָה כִי-יְבִיאֲךָ יְהוָה אֶל-אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ; וְעָבַדְתָּ אֶת-הָעֲבֹדָה הַזֹּאת, בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה. שִׁבְעַת יָמִים, תֹּאכַל מַצֹּת; וּבַיּוֹם, הַשְּׁבִיעִי, חַג, לַיהוָה. מַצּוֹת, יֵאָכֵל, אֵת, שִׁבְעַת הַיָּמִים; וְלֹא-יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ, וְלֹא-יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר–בְּכָל-גְּבֻלֶךָ. וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ, בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה, עָשָׂה יְהוָה לִי, בְּצֵאתִי, מִמִּצְרָיִם. וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל-יָדְךָ, וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְהוָה, בְּפִיךָ: כִּי בְּיָד חֲזָקָה, הוֹצִאֲךָ יְהוָה מִמִּצְרָיִם. וְשָׁמַרְתָּ אֶת-הַחֻקָּה הַזֹּאת, לְמוֹעֲדָהּ, מִיָּמִים, יָמִימָה.

  2. "וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ" (שמות יג, יא-טז)
    וְהָיָה כִּי-יְבִאֲךָ יְהוָה, אֶל-אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ, וְלַאֲבֹתֶיךָ; וּנְתָנָהּ, לָךְ. וְהַעֲבַרְתָּ כָל-פֶּטֶר-רֶחֶם, לַיהוָה; וְכָל-פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה, אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים–לַיהוָה. וְכָל-פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה, וְאִם-לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ; וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ, תִּפְדֶּה. וְהָיָה כִּי-יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ, מָחָר–לֵאמֹר מַה-זֹּאת: וְאָמַרְתָּ אֵלָיו–בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְהוָה מִמִּצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים. וַיְהִי, כִּי-הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ, וַיַּהֲרֹג יְהוָה כָּל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבְּכֹר אָדָם וְעַד-בְּכוֹר בְּהֵמָה; עַל-כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַיהוָה, כָּל-פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים, וְכָל-בְּכוֹר בָּנַי, אֶפְדֶּה. וְהָיָה לְאוֹת עַל-יָדְכָה, וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ: כִּי בְּחֹזֶק יָד, הוֹצִיאָנוּ יְהוָה מִמִּצְרָיִם.

  3. "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (דברים ו, ד-ט)
    שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל: יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, יְהוָה אֶחָד. וְאָהַבְתָּ, אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ, וּבְכָל-מְאֹדֶךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם–עַל-לְבָבֶךָ. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת, עַל-יָדֶךָ; וְהָיוּ לְטֹטָפֹת, בֵּין עֵינֶיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל-מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ.

  4. "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" (דברים יא, יג-כא)
    וְהָיָה, אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְו‍ֹתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם–לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל-לְבַבְכֶם, וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם. וְנָתַתִּי מְטַר-אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ; וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ, וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ, לִבְהֶמְתֶּךָ; וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ. הִשָּׁמְרוּ לָכֶם, פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם; וְסַרְתֶּם, וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם, לָהֶם. וְחָרָה אַף-יְהוָה בָּכֶם, וְעָצַר אֶת-הַשָּׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה, לֹא תִתֵּן אֶת-יְבוּלָהּ; וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה, אֲשֶׁר יְהוָה, נֹתֵן לָכֶם. וְשַׂמְתֶּם אֶת-דְּבָרַי אֵלֶּה, עַל-לְבַבְכֶם וְעַל-נַפְשְׁכֶם; וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל-יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם. וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת-בְּנֵיכֶם, לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּכְתַבְתָּם עַל-מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ. לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם, וִימֵי בְנֵיכֶם, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם–כִּימֵי הַשָּׁמַיִם, עַל-הָאָרֶץ.

סידור הפרשיות בתפילין – 4 שיטות

כאמור, בתפילין ארבעה פרשיות: שמע, והיה אם שמוע, קדש לי, והיה כי יביאך. סדר הכנסת הפרשיות לתפילין שנוי במחלוקת.

  1. שיטת רש"י – שיטה זו היא השיטה הרווחת בין קהילות ישראל, על פי שיטה זו הסדר של הפרשיות הוא: קדש לי, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע. סדר זה נקבע על פי הסדר של הפרשיות בתורה.
  2. שיטת השימושא רבא – שיטה זו היא כשיטת רש"י, אלא שבשיטת רשי מכניסים את הפרשיות באופן שהם יהיו משמאל למניח ולשיטת השימושא רבא, יש להכניס את הפרשיות שיהיו מימין המניח.
  3. שיטת רבינו תם – שיטה זו אומרת כי סדר הפרשיות הוא: קדש לי, והיה כי יביאך, והי אם שמוע, שמע. ישנם רבים הנוהגים להניח אחר תפילין של רשי, גם את התפילין האלו. על תפילין רבנו תם »
  4. שיטת הראב"ד – שיטה זו, היא כשיטת רבינו תם, אלא בדומה לשימושא רבא, על פי שיטה זו יש להכניס את הפרשיות מימין למניח ולא משמאל כשיטת רבינו תם.

סדר כתיבת הפרשיות

לסדר כתיבת הפרשיות על ידי הסופר, משמעות רבה. מכיוון שקיימת הלכה על פיה יש לכתוב את הפרשיות כסדרן בתורה. לכן לשיטות שהפרשיות מוכנסות שלא כסדרן, אך עדיין יש לכתוב אותן כסדרן בתורה.

לכן על פי שיטת רשי, הפרשיות נכתבות כסדרן ומוכנסות לתפילין כסדרן. לשיטת רבינו תם, יש לנהוג כך: תחילה כותבים את שני הפרשיות הראשונות – קדש, והיה כי יביאך. לאחר מכן, הסופר ישאיר חלל ריק בקלף, בגודל הדרוש לכתיבת פרשת והיה אם שמוע, הוא כותב בסוף היריעה את פרשת שמע, לאחר מכן הוא חוזר למקום הריק שהשאיר וכותב שם את פרשת והיה אם שמוע.

סדר קריאת הפרשיות

בסדר הנחת תפילין, יש רבים הנוהגים מיד לאחר ההנחה לקרוא את ארבע הפרשיות הכתובות בתפילין.

לאחר הנחת התפילין, עם הזכרת הכוונות הדרושות, על היד כנגד הלב – לשעבד מחשבותינו ותאוותינו לעבודתו יתברך שמו, ועל הראש כנגד המוח לזכור גדולתו וגבורתו של הבורא היחיד בעולם העליון והתחתון. ישנו מנהג לקרוא את הפרשיות שבתפילין.

סדר קריאת הפרשיות הוא לא כמו שהזכרנו אלא מכיוון שאת קריאת שמע אנו קוראים בתפילה. לכן מיד אחר הנחת התפילין אנו קוראים רק את פרשיות קדש לי והיה כי יביאך – שם מוזכר ענין הנחת תפילין, יציאת מצרים ומצוות פדיון הבכורות מן האדם ומן הבהמה. לאחר מכן, בשעת התפילה אנו קוראים את קריאת שמע.

הטעם שאנו קוראים את קריאת שמע בתפילה, הוא מכיוון שמעיקר הדין יש לקרוא את שמע עם ברכותיה. אמנם יש מי שנוהג לקרוא תכף לאחר ההנחה גם את קריאת שמע.

אם זמנו דחוק לו וזמן קריאת שמע תכף יעבור, יש לקרוא מיד עם ההנחה גם את קריאת שמע. מכיוון שחומר ענין קריאת שמע הוא גדול מאוד.

השאר תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא לשם קדושת תפילין
איך יודעים שהתפילין הן כשרות למהדרין

מצוות התפילין היא אחת המצוות החביבות ביותר על עם ישראל, וגם אנשים הרחוקים מתורה ומצוות מרגישים חיבור למצווה מיוחדת זו. הצדדים המעשיים של מצוות התפילין כוללים מספר גדרים וכללים, ובמאמר זה נסביר את המאפיינים של תפילין כשרות למהדרין.

קרא עוד »
מדריך הנחת תפילין לנער בר המצווה

לקראת היכנסו של הנער עול תורה ומצוות, נהוג לרכוש עבורו תפילין. התפילין נחשבות כתשמיש קדושה יקר ערך ביותר. הן מבחינה כספית אך הרבה יותר מבחינה ערכית. לפניכם מדריך הנחת תפילין לנער בר המצווה.

קרא עוד »
מה זה תפילין?

מה זה תפילין? במאמר זה אנו נסביר לכם על התפילין… מה זה? כיצד הם מורכבות? ולמה כדאי להניח תפילין. עיקרי שלבי ייצור התפילין, הלכותיהם ופרטי מצוותם.

קרא עוד »