קדושת התפילין גדולה עד מאוד, כמו בספר תורה, גם תפילין שנפלו, צריך בעל התפילין להתענות. דין זה שצריך להתענות על תפילין שנפלו, הוא רק אם התפילין נפלו על הארץ ללא הנרתיק. ואפילו אם נפלו מפחות מ – י' טפחים מהקרקע, צריך לצום. כך כתב רבינו הזקן סימן מד סעיף ב.
ובמחצית השקל כתב בשם האליה רבה שאם נפלו התפילין עם נרתיקם, ראוי ליתן פרוטה לצדקה.
ארבע דברים שיצטרך לעשות כאשר התפילין נפלו:
1. צום או צדקה לכפרת העוון
בספר בן איש חי ש"א פרשת חיי שרה אות יח ובכף החיים שם באות ו כתבו שנכון להתענות באותו היום – יום אחד. כלומר, אם עדיין לא אכל באותו יום ונפלו תפיליו, יכול להמשיך את אותו היום ללא אכילה.
ואף שבדרך כלל כאשר אדם רוצה לקבל על עצמו תענית, עליו לקבל עליו את התענית ביום שלפני בתפילת המנחה, עדיין אם התענה באופן האמור, יצא בזה ידי חובת הצום. אבל אם אכל כבר באותו יום, יקבל על עצמו כדין בתפילת מנחה באותו יום את הצום למחר.
כתב הכף החיים שם באות ה' בשם החיד"א כי מי שקשה לו להתענות או שהוא מלמד תורה והוא לא יוכל להתרכז בלימודו ויהיה חלש מהתענית, טוב שייתן צדקה על מנת לכפר על העוון הדורש תענית.
2. צדקה כסכום שלושה סעודות
וראה בספר פסקי תשובות שכתב בסימן מ אות ב בשם הדברי חיים שהסכום אותו עליו לתת לצדקה, הוא סכום סעודותיו של אותו היום.
יש שנהגו לצום רק חצי יום ויש מי שנהג גם לבדוק את התפילין, כמו כן גם להתחזק במצווה זו וללמוד הלכות תפילין.
3. צום בימינו – חיזוק בלימוד
אף על פי שההלכה והמנהג הוא לצום יום אחד. בדורנו שהציבור חלש ובפרט אם הוא יודע שהצום עלול להפריע לו לעבודת השם במהלך היום, הן בלימוד והן בתפילה, ייתן צדקה כסכום של שלושה סעודות ויתחזק בלימוד התורה, שהיא מכפרת. וטוב שילמד הלכות תפילין.
בספר נטעי גבריאל הלכות והליכות בר מצווה פנ"ז בהערה ב שכתב שבחור פחות מבן שמונה עשר, לא יתענה צום זה, אלא ייתן צדקה לכפר על העוון ויתמיד יותר בלימוד התורה.
בספר ילקוט יוסף סימן מד אות ב ובהערה שם שכתב כי יש מי שסובר, שכל הדין של תענית על תפילין שנפלו הוא רק על תפילין של ראש ובתפילין של יד אין צריך להתענות. אך מכל מקום, אין חילוק בין תפילין של יד לשל ראש.
4. בדיקת התפילין
אם ראה שהתפילין שלו נפגעו בריבועם או שנשרטו או נפל חלק מהצבע וכדו' ילך לרב לבדוק את התפילין שלא נפסלו. לדעת יותר על בדיקת תפילין.
מה הדין אם ראה תפילין שנפלו?
בשונה מספר תורה, שם בראיית נפילת הספר יש לצום. אם ראה תפילין שנפלו מיד חברו, אין צריך להתענות. אם ראה תפילין שנפלו בחלומו, אין ענין להחמיר ואין צריך להתענות כלל.
עוור שעל פי חוש השמיעה, שמע והבין שתפיליו נפלו לארץ, אינו צריך להתענות וקל וחומר אם רק שמע שתפילין נפלו שאין צריך להתענות.
שינה בתפילין
אחת הסיבות בגללן אסור לישון בתפילין, בנוסף לחשש שמא יפיח בהם או שמא יסיח דעתו מהם. קיים גם חשש שהתפילין יפלו. אם הניח סודר או את טליתו על התפילין והוא מניח את ראשו בין ברכיו וישן – אז מותר, מכיוון שאז יישן רק שנת עראי. אך אסור לישן על מיטה עם תפילין, גם אם כיסה אותם, שמא יירדם וישן שנת קבע.
4 תגובות
אני בן 13 היינו בטיול ליד בית כנסת ושאלתי את המורה אם אפשר להניח תפילין בבית כנסת והיא הסכימה,לקחתי את הרבה חברים שלי להניח,לימדתי אותם הכל איך לשים מה להגיד (הם הניחו רק בבר מצווה)אחרי שהם סיימו שמתי את התפילין שלי על בכיסא כדי שאני יוכל לקפל להם והתפילן של היד/ראש נפל בלי הבית .מה עלי לעשות
קודם כל אשריך על היוזמה, זיכוי הרבים והאכפתיות – זה לא מובן מאליו בכלל 🙏
לגבי מה שקרה – אם התפילין נפלו מהכיסא, יש בזה עניין של כבוד התפילין, והמנהג הוא להתענות יום אחד. אבל בדור שלנו הרבה נוהגים להחליף את התענית בנתינת צדקה או הוספה בלימוד תורה, במיוחד כשמדובר בילד בגילך.
חשוב גם לבדוק שהתפילין לא נפגעו מהנפילה – כדאי לתת לסופר סת״ם לבדיקה כדי לוודא שהכל תקין.
אין צורך להילחץ, זה קורה לפעמים, והעיקר שלומדים מזה להיזהר יותר להבא ולכבד את התפילין.
אם נפלו לי התפילין היום בשעה עשר בבוקר ועדיין לא הספקתי לשתות ולאכול עד מתי אני צריך לצום?האם אני יכול לדחות את הצום ליום אחר?
אם נפלו תפילין, המנהג הוא להתענות יום אחד, אך אין חיוב להתחיל את הצום דווקא מאותו רגע שבו נפלו.
בדרך כלל, התענית נקבעת ליום שלם – מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, ולא לפי שעות במהלך היום.
לכן, אם כבר עבר חלק מהיום ולא התחלת לצום מהבוקר, ניתן לדחות את התענית ליום אחר, ולקיים אותה בצורה מסודרת מתחילת היום.
ובפרט בדורנו, רבים נוהגים להקל ולהחליף את התענית בנתינת צדקה או קבלה של חיזוק רוחני אחר.