בתורה כתוב "על פי שניים עדים יקום דבר". על כל איש מישראל שרוצה להעיד בעצמו שהוא יהודי ושהוא מחובר לקדוש ברוך הוא, עליו להביא שני עדים לכך. בתורה מצינו שלושה מצוות שניתן להם הכינוי 'אות' על שם כך שהם מחברים בין עם ישראל לאבינו שבשמים. המצוות הם: מילה, שבת ותפילין.
בכל יום אנו מעידים על יהדותנו בכך שאנו מניחים תפילין, בשילוב עם ברית המילה, אלו שני עדים שמעידים בנו שאנו מחוברים לקדוש ברוך הוא. בשבת, שגם היא נקראת 'אות' אין את מצוות תפילין, מכיוון שיש לנו כבר שני עדים – סימנים על כך שאנו יהודים, – שבת ומילה.
האם מניחים תפילין בבין המצרים?
החיוב להניח תפילין הוא בכל יום למעט שבת ויום טוב. לכן גם בבין המצרים חל עלינו חיוב של הנחת תפילין.
אבל בכל זאת בשאלת 'האם מניחים תפילין בבין המצרים' אנו יכולים למצוא עוד נקודות שחשוב לדעת אותם.
מה הדין בשבעה עשר בתמוז
י"ז בתמוז – ביום שבעה עשר בתמוז, יום צום הפותח את שלושת השבועות שזכו לכינוי 'בין המצרים' אנו כמובן מחויבים בהנחת תפילין.
אך מכיוון שהוא יום צום, האם מניחים תפילין בצום יז בתמוז?
אולם, בימי צום שבהם אין חשש לשכרות או הסחת דעת מן התפילין יש כאלו שנהגו להניח תפילין גם בתפילת מנחה.
מה הדין בתשעה באב
תשעה באב – אחד הכינויים של התפילין הוא – כתר. הם מסמלים גדולה ויקר מלכותי שנמצא על כל מי שמניח אותם. לכן בתשעה באב, שאז ניטלה כבוד מבית חיינו ואנו נוהגים בהם אבל. אין זה מן הראוי שנניח כתר – תפילין על ראשנו. לכן ביום תשעה באב, הנחת תפילין בתשעה באב נעשית רק בתפילת המנחה, לאחר חצות היום. אז מנהגי האבלות כבר לא בחומרתם.