נאמר בתורה: "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך", בפסוק זה נצטווה עם ישראל על ידי הקדוש ברוך הוא במצוות הנחת תפילין מידי יום – תפילין של ראש ותפילין של יד.
אחת הסיבות העיקריות לחיוב הנחת תפילין מידי יום הוא מכיוון שהתפילין נקראו 'אות', התפילין הם סמל וסימן לאיש הישראלי כי הוא יהודי חלק מעם השם.
האם מניחים תפילין בהושענא רבא
אבל היה מקום לדון האם מניחים תפילין בהושענא רבא. מכיוון שהוא בעצם לא חג אלא יום חול פשוט, ואין בו דיני חג או שבת.
אלא שבשני חגים בשנה אנו מוצאים ימי חול שהם חג. בחג הפסח ובחג סוכות. בחגים אלו, בין החג הראשון לאחרון יש ששה ימים שהם נקראים 'חול המועד'. ימים אלו גם הם נקראים יום טוב, לכן גם בימים אלו אנו מעידים בעצמנו שאנו יהודים על ידי שני אותות שהם ברית מילה ויום טוב.
היום האחרון של חול המועד סוכות, נקרא הושענא רבא. ליום זה ישנן מעלות רבות וגדולי הדורות אמרו שהוא כיום הכיפורים. מכיוון שיום זה גם הוא חלק מחג הסוכות לכן גם בהושענא רבא אין חיוב להניח תפילין.
עניין הנחת תפילין
מעלת הנחת תפילין בכל יום היא רבה מאוד. ואמרו במדרש שוחר טוב מזמור א: אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, רצוננו לקיים את התורה כולה, אך אין אנו יכולים. אמר להם הקדוש ברוך הוא – הניחו תפילין, ומעלה אני עליכם כאילו קיימתם את כל התורה כולה. כמו שנאמר: "למען תהיה תורת השם בפיך".
בסמ"ג כתב: כי אין שום מצווה בתורה שנקראת 'אות' חוץ משלושה מצוות ואלו הן: מילה, שבת ותפילין. שלושת מצוות אלו הן העדות לכך שאנו יהודים, חלק מהעם הנבחר של הבורא.
אות ועדות
מכיוון שבתורה כתוב – "על פי שנים עדים יקום דבר", שאין עדות מתקבלת אלא על פי שני עדים. לכן גם כל איש ישראל שרוצה להעיד על עצמו כי הוא יהודי, חייב להביא לכך שני עדויות. לכן בכל יום אנו מניחים תפילין, שהיא מהווה עדות אחת, העדות השנייה היא ברית המילה.
היום היחיד בו אנו נפטרים מהנחת תפילין, הוא יום בו אנו מביאים 'אות' ועדות אחרת בנוסף לברית המילה, לכך שאנו יהודים. יום זה הוא ימי שבת וימים טובים. ימים אלו, כאמור גם הם נקראו 'אות' לכן אין צורך להניח בהם תפילין.