בספר דברים פרק ד פסוק ט נצטווינו על מצוות הנחת תפילין. "וקשרתם לאות על ידיך והיו לטוטפות בין עיניך" וגו'. בפסוק זה צווינו להניח תפילין – של יד ושל ראש, בכל יום ויום בקביעות.
אות וסמל לעם הנבחר
מובא בספר מצוות גדולות [הסמ"ג], כי בכל התורה לא מצאנו עוד מצוה שמכונה בשם 'אות' חוץ ממצוות – ברית מילה, שבת ותפילין. שלושת מצוות אלו מעידות במקיים אותם כי הוא יהודי כשר ונאמן לתורת השם.
מכיוון שבתורה כתוב "על פי שניים עדים יקום דבר", שזה אומר שכל הרוצה להוכיח דבר מסוים עליו להביא לכך שני עדויות. כך גם לעניין היהדות. אדם הרוצה להעיד בעצמו שהוא יהודי כשר ונאמן לתורת השם עליו להוכיח זאת על ידי קיום שני 'אותות'.
לכן בכל יום אנו מצווים להניח תפילין ובשילות עם אות ברית המילה אנו מעידים כי אנו יהודים נאמנים להשם ולתורתו.
אמנם בימי שבת וחג, שכאמור גם הם נקראו 'אות' אין צורך גם בהנחת תפילין. לכן בימי שבת וחג אין מניחים תפילין.
האם מניחים תפילין בשבועות
לעניינינו: בחג השבועות, יום קבלת התורה, אנו מעידים בעצמנו כי אנו עבדי השם וקיבלנו את תורתו, על ידי קיום שני אותות, והם ברית מילה והחג עצמו. אך מצוות הנחת תפילין אינה קיימת ביום זה.
גודל מצוות הנחת תפילין
מצוות תפילין היא אחת המצוות החשובות והחמורות ביותר בתורה במקורות רבים אנו מוצאים ציטוטים מגדולי וצדיקי הדורות על מצווה זו.
ישנם מדרשים ופסוקים רבים שנדרשו על עניין זה. הפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם השם נקרא עליך ויראו ממך", נדרש על מניחי התפילין. כי כל המניח תפילין, נופלת אימתו וחיתתו על כל סובביו, ועמי הארץ – הגויים יראו ממנו.
בגמרא מובא בשם רבא, אמר רבא, כל המניח תפילין ומתעטף בציצית וקורא קריאת שמע, מובטח לו שהוא בן עולם הבא. ואמר אביי שם כי הוא ערב לכל המניח תפילין וקורא קריאת שמע, כי אש הגיהנום לא תשלוט בו.
מנגד, חומרת מצווה זו גדולה מאוד ומי שאינו מקיים מצווה זו אמרו עליו חז"ל כי הוא 'פושע ישראל בגופו' והוא נקרא 'קרקפתא דלא מנח תפילין'.