עדות ואות לעם ישראל
כתב בסמ"ג שבכל התורה לא מצאנו שום מצווה שזכתה לכינוי 'אות' חוץ משלושה מצוות: שבת, ברית מילה ותפילין. שלושה מצוות אלו מעידים בנו כי אנו עבדי השם ואנו נאמנים לתורתו חוקיו ומצוותיו.
נכתב בתורה "על פי שניים עדים יקום דבר" וגו'. פסוק זה אומר לנו שאנו רוצים להוכיח עלינו להביא לכך שני עדים. לכן גם לעניין זה, אמרו חכמים כי על כל איש ישראל שרוצה להעיד בעצמו שהוא יהודי כשר, עליו להעיד בעצמו, שני עדים כי הוא באמת כזה.
לכן בכל יום ויום אנו מצווים להניח תפילין וביחד עם אות הברית אנו מעידים על היותנו יהודים כשרים ונאמנים לבורא.
הנחת תפילין בתשעה באב
ביום תשעה באב, דיני הנחת תפילין שונים מבכל יום. מכיוון שיום זה הוא יום אבל, אין זה ראוי להניח תפילין, שנקראו כתר והם מכבדים ומפארים את הלובש אותם.
לכן הנחת תפילין בתשעה באב מתקיים רק בתפילת המנחה אז כבר דיני האבלות כבר אינם בחומרתם.
חשוב להבין: יום זה הוא אינו ככל הצומות בהם מניחים תפילין כרגיל [ויש המוסיפים להניח גם בתפילת המנחה] מכיוון שיום זה חמור יותר משאר כל הצומות כידוע.
מתי לא מניחים תפילין
אמנם, יש ימים שבהם אין צורך בהנחת תפילין. כאמור, גם יום שבת נקרא 'אות'. לכן בימי שבת, בהם בעצם קיום הלכות וחוקי היום אנו כבר מקיימים 'אות' אחת, אין אנו צריכים גם את מצוות הנחת תפילין.
הנחת תפילין מידי יום
מצוות הנחת תפילין, ניתנה לנו בחומש דברים פרק ו פסוקים ד – ט. שם נכתב "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך" וגו'. בציווי זה ציווה הקדוש ברוך הוא את עמו לשאת עליהם את שמו בתפילין של יד ובתפילין של ראש מידי יום ביומו.
המעלה הגדולה של מצווה זו מובאת במקורות רבים על ידי כל גדולי הדורות. במדרש [שוחר טוב על תהילים מזמור א] נכתב: אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: אנו רוצים וחפצים לקיים את כל מצוות התורה כולה בשלמות, דא עקא שאיננו יכולים. אמר להם הקדוש ברוך הוא: הניחו תפילין ומעלה אני עליכם כאילו קיימתם את כל התורה כולה בשלמות.